...במלחמת ששת הימים הוכחנו לעצמנו ולערבים את כוחנו הצבאי.

לאחר המלחמה היה עלינו להוכיח לערבים ( ולעצמנו ) מספר דברים נוספים:

א. לא באנו לארץ זו במטרה לגרש את הפלשתינאים מאדמתם.

ב. אין אנו מעוניינים בכיבושים ובשטחים נוספים.

ג. ברצוננו לפתור ביחד עם ארצות ערב את בעיית הפליטים.

במילים אחרות, היה עלינו לפתוח באופנסיבת שלום.

למרבה הצער, פעלה ממשלת הליכוד הלאומי בדרך אחרת.

ממשלה זו, שיושבים בה נציגים שסיסמתם "שתי גדות לירדן" ונציגים שמסתמכים על החוזה בין אלוהים לאברהם, מיהרה להכריז על סיפוח ירושלים ולהבהיר את מעמדם של הגולן והרצועה.

מי שאינו מתכחש לעובדות חייב להודות שהגשמת הציונות בכל שטחי הארץ עומדת בסתירה לאפשרות של השגת שלום אמת וצדק.

אילו היינו נמנעים מסיפוח ירושלים, עיר קדושה לכל הדתות, ופותחים באופנסיבת שלום אמיתית מתוך רצון כן להגיע אליו, לא היינו נמצאים שוב במצב מלחמה.

על ראש ממשלת ישראל לפנות באופן פומבי אל נאצר ואל עמיתיו ולאמר להם כך:

"ידידיי מנהיגי ערב,

הערך העליון של קדושת חיי אדם פוסל את מלחמתנו.

פוסל את זכותנו לשלוח בני אדם להרוג זה את זה.

הבה נשכח את העבר. הבה נמחק את האיבה.

נניף את דגלי ערב וישראל על הכותל ועל מסגד עומר.

נהפוך את ירושלים לבירת העולם ולבירת השלום.

הבה נביא קידמה ואושר לכל בני האדם באזור זה."

פילוסופיה אחת אומרת: "טוב הוא מה שמנצח, רע הוא מה שמפסיד." הזוהי הגישה שאימצנו לעצמנו?

רק על ידי ויתורים וצמצום העוול נהיה טובים יותר. משימתנו האמתית היא להפוך לעם ישראלי אהוד בעולם, עם ידידותי החי בשלום עם שכניו ומושיט להם עזרה.

לכשנפנה את מרצנו למשימה זו, נהיה טובים יותר ויהיה טוב יותר.